כתבתי בעבר על נושא הסיסמאות, איך לכתוב סיסמה חזקה שאפשר לזכור.
אבל יש עוד משהו שכדאי לדעת וחשוב לזכור.
לא מעט פעמים בזמן בדיקת מחשבי הלקוחות, אני מגלה שפרטי כרטיס האשראי שמורים בזיכרון של הדפדפן. מה זה בעצם אומר "בזיכרון של הדפדפן" ?
כאשר אנחנו נכנסים לאתר קניות באינטרנט, ולא משנה איזה, יש פונקציה באתר ששואלת האם לשמור את פרטי כרטיס האשראי כדי להקל עליכם ברכישה הבאה. הפרטים האלו לא באמת נשמרים באתר האינטרנט, אלא נשמרים בתוך קובץ טפסים וסיסמאות של הדפדפן, וכאשר אנחנו נכנסים חזרה לאותו אתר קניות, האתר מזהה את הכניסה שלנו, ושם את פרטי האשראי אוטומטית בלי עזרתכם, כך שבסוף תהליך בחירת הדברים לקניה, בשלב התשלום כל פרטי האשראי שלנו כבר נמצאים.
אז מה הסכנה? הרי "כולם" עושים את זה.
ברוב הפעמים הסכנה כלל אינה מהאתר בו בוצעה הרכישה, אלא מקור הסכנה הוא בהאקרים שפורצים לחשבונות שלנו.
אז מילא פרצו לחשבון, אבל בגלל אותה שמירה אוטומטית של פרטי האשראי, לאותו האקר יש כבר את כל הפרטים שלנו ויכול בקלות רבה לבצע הזמנות מבלי שנדע על כך, תאמינו, לי זה קרה.
אז נכון שיש אבטחה, ונכון שאפשר לפנות למוכר ולהגיד שפרצו לכם לחשבון, וגם נכון שיש ביטוח, אבל למה לנו להיכנס לאי נעימות הזאת.
המלצה שלי, מניסיון אישי שלי, אל תשמרו באופן אוטומטי את הסיסמאות ואת פרטי האשראי שלכם בדפדפנים, ואם כן עשו לכם מנהג קבוע, פעם בשבוע לפחות לנקות את ההיסטוריה של גלישת האינטרנט וגם את נתוני הטפסים.
וכמובן מי שצריך עזרה מוזמן ליצור עמי קשר ואשמח לעזור.